Daf 39a
גְּמָ' בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל חוֹלֶה — אֲפִילּוּ יוֹשֵׁב נָמֵי? אִי בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר — אֲפִילּוּ עוֹמֵד נָמֵי לָא! אָמַר שְׁמוּאֵל: לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה, וּבִמְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל הַיְּשִׁיבָה, וְאֵין נוֹטְלִין שָׂכָר עַל הָעֲמִידָה.
Rachi (non traduit)
במאי עסקינן. נכנס לבקרו:
אפילו יושב נמי. יהא מותר שהרי נכסי חולה אין אסורין על המבקר ומותר ליהנות משלו:
אי בשנכסי כו'. ולהכי אינו יושב בישיבה שלא יהנה משלו:
אפי' עומד לא. דהנאה היא לו שנהנה:
ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה. שכר שהולך לבקר את החולה ויושב עמו לצוותא ומשכירין אותו:
ואין נוטלין על העמידה. ולהכי אינו יושב שאם היה יושב שם המבקר בחנם מוותר היה לו שכרו ומהנהו אם לא יטול שכר אבל עומד הואיל ואין נוטלין שכר על העמידה מותר:
Tossefoth (non traduit)
אפי' עומד. דקא מתהני מדריסת הרגל:
במקום שנוטלין שכר על הישיבה. לכך אסור לבקר בחנם אבל בעמידה דאין נוטלין שכר עליה מותר בחנם דמצוה קעביד:
מַאי פַּסְקָא? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַף בִּמְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר, עַל הַיְּשִׁיבָה — בָּעֵי לְמִשְׁקַל, עַל הָעֲמִידָה — לָא בָּעֵי לְמִשְׁקַל. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁהֶא בַּעֲמִידָה. הָכָא נָמֵי גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁהֶא בִּישִׁיבָה.
Rachi (non traduit)
אפילו עומד. דהא אסור בדריסת הרגל:
מאי פסקא. דעל זה נוטלין שכר ולא על זה:
על העמידה לא בעי למשקל. דעראי הוא דכך הוא בכל מקום ולהכי עומד אבל לא יושב דכיון דליכא שכר [על העמידה] לא מהני ליה כלל:
ואיבעית אימא. לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה ואפילו במקום שאין נוטלין שכר על הישיבה ודקאמרת אפי' יושב נמי כדקאמר רבי שמעון בן אליקים לקמן (נדרים דף מב:) לענין שביעי':
גזירה שמא ישהא בעמידה הכא נמי שמא ישהא בישיבה. ושהייה דישיבה ודאי הנאה היא לחולה ולהכי לא ישב עמו ואי קשיא אפילו עומד נמי לא גזירה שמא ישהא בעמידה הא לא קשיא דהתם כיון דאכל מפירי דשדה איכא למימר דלמא אגב דאכיל שהייה תמן אע''ג דקאי והכא דלא אכל משום הכי קאי:
(לא מצאתי יותר מזה הלשון וזהו אמר ליה):
אפילו יושב נמי. להוי דהא מבקר מותר בנכסי חולה:
לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה. ומשום הכי עומד אבל לא יושב כדמפרש בגמרא:
במקום שנוטלין שכר על הישיבה. דהיושב לפני החולה משתכר פורתא משום דקעביד ליה צוותא בעלמא והלכך בישיבה אסור משום דקא מהני ליה ההוא אגרא דניתיב לאיניש אחרינא דיתיב קמיה:
אבל בעמידה דמותר. משום דלא קמהני ליה ולא מידי דהא לא עביד למיתב אגרא אעמידה:
מאי פסקא. הא קמ''ל אע''ג דאיכא דוכתא שנוטלין שכר על הישיבה נוטלין אבל לא על העמידה והיינו טעמא דבעמידה מותר אבל לא בישיבה כדאמר ר''ש בן אליקים בשילהי פירקין גבי שביעית:
(חס''ר כא''ן)
שהרי עומד ואוכל. גזירה שמא ישהא בישיבה מרובה והוי הנאת חולה וא''ת נגזור בעמידה כי היכי דגזרינן התם בעמידה הא לא קשה דאילו התם גזרי' בעמידה אבל הכא דלא מטיא ליה הנאה בעמידה ליכא למיגזר שמא ירבה בעמידה אבל לא בישיבה שנוח לו לזה לישב גזירה שמא ישהא בישיבה:
Tossefoth (non traduit)
על העמידה לא בעי למשקל. כיון דמצוה הוא ויש לו לעשות בחנם - על הישיבה בעי למשקל ואסור לעשות לו בחנם:
עוּלָּא אָמַר: לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר, וּכְגוֹן דְּלָא אַדְּרֵיהּ מִן חַיּוּתֵיהּ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ יוֹשֵׁב נָמֵי! הָא אֶפְשָׁר בַּעֲמִידָה.
Rachi (non traduit)
לעולם בשנכסי חולה אסורין על המבקר. וכשאין נוטלין שכר על העמידה ולהכי מותר בעמידה דהא לאו מן חיותיה נדר כדאמר לקמן כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה ואהכי מותר:
הא אפשר בעמידה. מבקרו בעמידה דמהא לא אדריה אבל בישיבה אדריה:
Tossefoth (non traduit)
אפשר בעמידה. והלכך בישיבה לא הוי חיותא שאפשר למבקר להיות בעמידה:
דלא אדריה מחיותיה. כלומר היינו טעמא דעומד ואע''ג דאדריה מן ביתיה לא היה דעתו לאסור עליו ביתו לבא כאן בשביל חיותו לבקרו:
מֵיתִיבִי: חָלָה הוּא — נִכְנָס לְבַקְּרוֹ, חָלָה בְּנוֹ — שׁוֹאֲלוֹ בַּשּׁוּק. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר, וּכְגוֹן דְּלָא אַדְּרֵיהּ מִן חַיּוּתֵיהּ — שַׁפִּיר.
Rachi (non traduit)
חלה הוא. המדיר מותר לבקרו:
חלה בנו. מודר שואלו בשוק על עסקי בנו:
היינו דשני בין הוא לבנו. דאילו בשחלה הוא מותר ליכנס לשם דהא לא אדריה מן חיותיה אבל כשחלה בנו אינו נכנס לבקרו דהא ליכא חיותא דמדיר:
Tossefoth (non traduit)
חלה בנו שואלו בשוק. דאסור ליכנס בביתו [כיון שהדירו] וס''ד דברייתא מתפרשת כפי' דמתני':
בשלמא לעולא ניחא. דשרי לבקרו הוא ולבנו אסור אחיותיה דבנו אדרה אלא לשמואל כי היכי דלאביו שרי בעמידה ה''נ בנו מותר בעמידה:
אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה, מַאי שְׁנָא הוּא וּמַאי שְׁנָא בְּנוֹ? אָמַר לָךְ: מַתְנִיתִין בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה, בָּרַיְיתָא בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר.
Rachi (non traduit)
אלא לשמואל דאמר כו' מאי שנא הוא. דמותר ומ''ש בנו דאסור הא בעמידה ליכא הנאה כלל אלא ודאי בנכסי חולה אסורין על המבקר מיירי וכדעולא וקשיא לשמואל:
אמר לך שמואל כו' וברייתא. מודינא דהכי הוא כדמוקי לה עולא בשנכסי חולה אסורין על המבקר מיהו בהא פליגנא עליה דאיהו מוקי לה בעומד אבל לא ביושב דהא אפשר בעמידה ואנא אמינא דברייתא אפי' יושב שפיר דמי דאמר דלא אדריה מן חיותיה ל''ש עומד ול''ש יושב ודיקא נמי מדקתני סתמא חלה הוא נכנס לבקרו אפי' יושב:
מַאי פַּסְקָא? אָמַר רָבָא: (אָמַר) שְׁמוּאֵל
Rachi (non traduit)
מאי פסקא. דמתני' בשנכסי מבקר אסורין על החולה:
Tossefoth (non traduit)
פסקת. הדבר [דמתני' בשנכסי] מבקר אסור וברייתא כשחולה אסור הוה ליה לשנות התנא הברייתא בענין דמתניתין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source